הזוגיות המודרנית מחייבת את שני בני הזוג ליותר סטריליות רגשית - למה הכוונה? 

הזוגיות המודרנית מחייבת את שני בני הזוג ליותר סטריליות רגשית - למה הכוונה? 

שפה חדשה מול שפה ישנה

ישנן שני סוגים של שפות במערכות יחסים זוגיות: שפה ישנה ושפה חדשה. השפה הישנה היא שפה של קרבה, כוחניות, שתלטנות, מאבקים, פולשנות ותובענות. השפה החדשה היא שפה של גבולות, ריחוק, רווחה אישית, שקט, חופש בחירה, ייחודיות, אינדיבידואליות ואושר.

השפה הישנה היא שפה נוגעת אבל פוצעת יותר. השפה החדשה היא שפה נקייה וסטרילית יותר. השפה הישנה היא שפה שהולכת ונעלמת, ואילו השפה החדשה היא שפה שהולכת ומתרחבת. 

פלישה למרחב האישי אינה קבילה

פלישה למרחב האישי הייתה מקובלת מאוד עד לא מזמן. אנשים הורשו לעשן במקומות ציבוריים, לאכול ללא שום מודעות, להכות ילדים כאמצעי חינוכי ולהטריד נשים ללא שום עונש.

אבל כיום, השפה הסטרילית החדשה אינה מאפשרת פעולות אלה אלא מצמצמת אותן למינימום ודואגת לדחוק אותן אל אזורי השוליים הלא לגיטימיים של החיים.    

כל פלישה גוררת תגובה אלימה

חשוב להבין, שכיום אנשים מגיבים בצורה תוקפנית לכל פלישה שמתבצעת לתוך המרחב האישי שלהם. המצב המשפטי וזכויות הפרט מעניקים גיבוי לאנשים להגן על עצמם ועל המרחב האישי שלהם, מרחב שלא היה קיים בעבר.

גם בזוגיות - ברגע שאחד מבני הזוג פולש למרחב האישי של הצד השני, התגובה היא בדרך כלל תגובה אלימה, נרגשת, תוקפנית או מתגוננת, אבל לעולם לא תגובה אדישה, משום שכיום אנשים פחות ופחות מוכנים לסבול הטרדה, פלישה, תוקפנות, שתלטנות וכוחניות כלפיהם.

סטריליות, כבוד, שני צעדים אחורה

זוגיות שיש בה מאבקים מרובים, מתחים בלתי פוסקים, חילוקי דעות, קולניות וצעקות - היא זוגיות של פעם. היא נוגעת ופוצעת כי אין בה גבולות ואין בה ניקיון וסטריליות.

לעומת זאת, בזוגיות סטרילית יש כבוד ויש גבולות. צריך לבקש - אסור לפקוד. צריך לשאול - אסור לצוות. צריך לאפשר - אסור לכפות. צריך להציע - אסור לחייב.

וטיפ לסיום: נשים וגברים שאינם לומדים לדבר בשפה החדשה לא יוכלו להינות מזוגיות סטרילית ומכבדת אלא יישארו תקועים בזוגיות פוצעת ונוגעת השייכת לעבר. הם ימשיכו לריב ולפצוע אחד את השני, לא יכבדו את המרחב האישי הפרטי של כל אחד מהם, ירגישו מתוסכלים וחסרי אונים אבל לא יתקדמו ולו צעד אחד קדימה, כי הם לא למדו את השפה הזוגית החדשה של העידן המודרני.